ניקיטה נכתב ואוייר ב-2002 במסגרת קורס איור במכללת ויצ”ו בחיפה, בהנחייתו של אבנר כץ ז”ל.
הוא נכתב כדי לשמח ולעודד קצת את הילה בניוביץ’-הופמן, אחרי מות האוגרת שלה, ניקיטה.
הוא מדבר על אובדן ומוות, על שאלות ותשובות.
הטקסט הוא עבודה משותפת שלי ושל אחות של הילה, מירב גולדברג, שאני לא מצליחה לכתוב ז”ל אחרי השם שלה
למרות כל השנים שהיא כבר לא איתנו.
כבר יותר מ-20 שנה שאמא שלי מעודדת אותי לפרסם אותו, ואחרי התלבטויות החלטתי להעלות אותו לכאן,
בתאריך יום ההולדת של מירב, כדי שיעזור לכל מי שירצה למצוא בו גם כן עידוד ונחמה.
ניקיטה מוקדש באהבה לזכרם של מירב ואבנר, שתי נשמות שחסרות מאד בעולם הזה.
אני מקווה שתמצאו בו כל מה שתחפשו. 
כל הזכויות לטקסט לאיורים שמורות לי. בבקשה, תהיו בני אדם טובים ואל תעשו בהם שימוש כלשהו בלי לדבר איתי קודם.